#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כח. מאי שנא שמי שהיה נושה בחבירו מעות וא""ל הלוה יהיו לך אצלי חטים בהלואה כשער של עכשיו 1) דבעינן שיהיו לו חטים כשיעור מעותיו ואילו בהלואת סאה בסאה סגי שיש לו מעט מאותו המין 2) שר""י אוסר אם אין לו גם מעות ואילו בהלואת סאה בסאה גם אם אין לו מעות מותר? "	"1) דבסאה בסאה לט""ז לווה על סאה ואחר שלווה יש לו שתים ולווה עליהם עוד שתים וכן לעולם, ולש""ך כיון שלווה סאה אנו רואים כאילו לווה סאה כנגד סאה שיש לו וכן לעולם. אבל במכירה אין המכירה חלה אלא על מה שיש לו.2) תירץ הרא""ש דהתם הלוהו פירות סאה בסאה ולא מחזי כריבית כי הכא שהלוהו מעות תחילה."	"יו""ד סי' קסג סע' א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. האם מותר לומר ומדוע, הריני נותן לך מעות על פירות שתתן לי כל השנה כשער של עכשיו אלא שאני נותן לך ברירה אם תרצה תוכל ליתן לי מעותי עד זמן פלוני? 	"כתב הט""ז שמותר כיון שזכר בשעת נתינת המעות גם הפסיקה על הפירות אלא שעושה לו טובה באם ירצה לחזור מהמקח שיוכל לחזור."	"יו""ד סי' קסג סע' ב"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ל. א""ל הלויני מנה א""ל מנה אין לי חטים במנה יש לי ונתן לו חטים במנה כמו שהוא השער וחזר ולקחם ממנו בצ' . האם מותר לפרוע חטים או מעות 1) אם כשלקח היו שווים מאה 2) אם כשלקח היו שווים תשעים 3) אם בתחילה א""ל הלויני חטים? "	"1) לשו""ע מותר לפרוע לו המנה בחטים אם משכם וקנאם אבל אסור לעשות שיפרע במעות מפני הערמת ריבית ואם עבר ועשה הרי הוא מוציא ממנו המנה בדין שאפי' אבק ריבית אין כאן. והרמ""א כתב שי""א דהוי אבק ריבית וא""צ לפרוע כלל, ואפי' לפי""ז אם רוצה לפרוע לו חטים מותר אלא שאין כופים אותו לפרוע חטים כדי להוציא מידו.2) 3) מותר לפרוע גם מעות. כתב הש""ך (ס""ק ו) בשם הב""ח שמותר דווקא כשמשך החיטים לרשותו או קנה בקנין גמור, הא לאו הכי משמע דנראה כריבית בכל ענין, אפי' אמר לו תחילה הלויני חטים וגם לבסוף פורע לו המנה בפירות."	"יו""ד סי' קסג סע' ג"		
